אבי בטלהיים
 | |
| לידה |
8 במאי 1952 (בן 72) חיפה, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת בר-אילן  |
| תקופת הפעילות | מ-1974 |
| פרסים והוקרה |
פרס סוקולוב |
  | |
אָבִי בֵּטֶלהַיְם (נולד ב-8 במאי 1952) הוא עיתונאי ועורך ישראלי, חתן פרס סוקולוב לשנת 1984.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטלהיים נולד בחיפה בשם אבירם זאב. סיים את לימודיו בתיכון אורט קריית ביאליק, ובשנת 1970 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. תחילה כשחקן, מנחה וזמר בצוות הווי גולני ולאחר מכן כמפקד הלהקה. בשנתו השלישית היה כתב צבאי.
עם שחרורו מצה"ל בשנת 1973 החל בלימודי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה במדעי המדינה והיסטוריה כללית, אותו השלים בשנת 1978 באוניברסיטת בר-אילן.
בטלהיים החל את עבודתו העיתונאית ב"מעריב" בשנת 1974, תחילה ככתב לענייני משפט בתל אביב. במסגרת עבודתו פרסם תחקיר על עמוס ברנס.
בשנת 1980 נתמנה לכתב לענייני מפלגות, ובשנת 1984 זכה יחד עם יעקב ארז ואברהם תירוש בפרס סוקולוב עבור תחקיר מלחמת לבנון.
בין השנים 1986–1990 היה עורך מדור הספורט במעריב[1] וכתב, בין היתר, את טורו "אבי בטלהיים - ספורט בצד"[2]. בין השנים 1992–2001 ערך את מוסף השבת, ובין השנים 2001–2003 היה ממלא מקום וסגן עורך מעריב עד לפרישתו מהעיתון.
במהלך עבודתו העיתונאית הגיש את תוכניות הרדיו "אמצע הלילה" ו"תופסים כיוון" ברשת ב' של קול ישראל, וכן הגיש מספר תוכניות בערוץ 1 ובטלוויזיה החינוכית: ערב חדש, "אכפת לי" ובוקר טוב ישראל (1995).
משנת 1996 מופיע בדיונים בתחום התיאטרון, והגיש מדי שבת בבוקר על בימת התיאטרון הקאמרי את "שבתרבות". בין היתר הופיע ברב-שיח "לשחרר את פולארד" בסיומה של ההצגה פולארד.
בשנת 2004 נתמנה לראש אגף תקשורת במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר.
בטלהיים הוא בן זוגה של העיתונאית אורית הראל.
במשך כשלושים שנה הנחה את "שבתרבות" ברמת גן.
כיום בטלהיים מנחה מדי חודש את ״שבתרבות״ בקריה האקדמית אונו ובנווה מונוסון.
פרסם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גולני - משפחת לוחמים, [ישראל]: מיפקדת חטיבת גולני - חינוך: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"מ 1980.
- הסוחרים: סיפורו של המסחר בארץ-ישראל: 70 שנות לשכת המסחר תל אביב-יפו, תל אביב: לשכת המסחר תל אביב-יפו, 1990.
עריכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גולני - משפחת לוחמים: החטיבה ולוחמיה, נצרת עילית: מפקדת פקוד הצפון, מפקדת חטיבת גולני, תשל"ד 1974.
- לזכרם: קדש לחללי מלחמת יום הכפורים בני קריית ביאליק, קריית ביאליק: המועצה המקומית קריית ביאליק - מחלקת התרבות, [תשל"ד] 1974
- לא המלים מדברות על המוות: חללי גדוד הבוקעים הראשון חטיבת גולני, מלחמת יום-הכפורים, אוקטובר 1973, חמו"ל, תשל"ד 1974
- גולני בת 30: עלון לוחמי החטיבה, צפת: מפקדת חטיבת גולני, תשל"ח 1978
- ארתור פרומר, אירופה ב-20 דולר ליום, (תל אביב): כנרת, תשמ"א 1981
- גולני בשלום הגליל: 1982: דרך הקרבות של החטיבה במלחמת לבנון 1982, [צפת]: מפקדת חטיבת גולני - חינוך, תשמ"ג 1982
- יעקב נמרודי, מסע חיי, אור יהודה: ספרית מעריב, תשס"ג 2003
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של אבי בטלהיים, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אבי בטלהיים, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
- אבי בטלהיים, באתר news1
- אבי בטלהיים, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- איציק וולף, אבי בטלהיים מונה לראש אגף תקשורת בביה"ח שיבא, באתר News1 מחלקה ראשונה, 30 במרץ 2008
אבי בטלהיים, דף שער בספרייה הלאומית
מפרי עטו:
- הטורים של אבי בטלהיים, באתר Nrg
- מלחמת כוכבים בחרות כוכב עליון בעבודה, מעריב, 16 באוגוסט 1985
- כישלון נבחר, באתר nrg, 20 בנובמבר 2005
- לא רוצה להיות מורה, באתר nrg, 4 בדצמבר 2005
- מפה פוליטית חדשה, באתר nrg, 8 בינואר 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מעריב ספורט, מעריב, 1 בנובמבר 1987
- ^ אבי בטלהיים - ספורט בצד, מעריב, 27 בספטמבר 1987